הפסיכולוגיה של הרכישה החברתית

הטרנד שהתפתח ואתרי קופונים חדשים שקמו בעקבות groupon הפכו את הרכישה החברתית למין סטרים ולדרך הטרנדית ביותר לקנות כמעט כל דבר.
המאמר בניו-יורק טיימס טוען כי למרות החסכון שלכאורה מורגש בכיס במועד הקניה , הקונה לא באמת חוסך כל כך הרבה כסף בטווח הארוך. חסכון של עשרה דולר הוא לא דבר שיש להתרגש ממנו, אם כי עבור מי שמכור לרכישה החברתית מדובר האירוע מכונן בגלל הרעיון הם לא יצאו פריארים והשיגו עסקה טובה. הצגת הצעה אחת ליום תורמת לתחושת הדחיפות ומעודדת את הקניה.

בעלי העסקים אינם מפסידים דבר כיון שיש מספר מינימלי של עסקאות שנדרשות על מנת שהעסקה תכנס לתוקף, דבר שמבטיח שהם יקבלו שטף של לקוחות חדשים או שיקבלו פרסום חינם ללא עלות במידה והעסקה לא יצאה לפועל.
בנוסף, למרות שבדרך כלל תאריכי הפקיעה הם סבירים, מעל 5% מהקופונים אינם ממומשים במועד, דבר שמתבטא בהכנסה נקיה לבעל העסק.

ישנם מספר דברים שכדאי לזכור בהקשר של רכישה חברתית:

- למרות שהחסכון המוצע הוא של 50% במרבית העסקאות, הרי שבפועל מרבית הרכישות במסעדות או בחנויות נעשות בסכומים שגבוהים מהסכום של הקופון שנרכש, והסכום במזומן שמוסיף הרוכש אינו נהנה מההנחה. אמנם עדין יש חסכון יפה אבל הוא פחות ממה שהקונה תכנן מראש..

- הרכישה היא מראש וההנחה היא עד תאריך תפוגת הקופון. כלומר ברכישת הקופון ישנה התחייבות לביצוע עסקה למרות שהיא לא מבוצעת באותו הרגע.

- מרבית הגולשים מושפעים ממידה לא קטנה של קניה אימפולסיבית עד מנת לא להפסיד את המבצע. בפועל עד כמה באמת היתם קונים את טיפול הפנים או המסאג, או המסעדה, אלמלא הקופונים? מרביתנו לא ממש צורכים את השירותים האלו על בסיס שוטף, לכן החסכון הוא בעצם הוצאה חדשה . כלומר 'זו אינה מציאה, אם אתה לא באמת זקוק לזה'.

למרות הביקורת שמופיעה במאמר על התופעה של הצרכנות האובססיבית, אין ספק כי מדובר בדבר החם ביותר בעולם האינטרנט. עלינו להודות שאנחנו לא מוותרים על בדיקת הקופונים והמבצעים שנשלחים במייל מידי יום.